ניוקום תקשורת בע"מ נ' אמפילוגוב

החלטה

ראשית דבר

בפניי בקשה לסילוק התביעות על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, או לחילופין, להורות על העברת התביעות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שלו נתונה הסמכות העניינית.

המשיבה פתחה שני תיקי הוצאה לפועל כנגד המבקשת 1 והמבקשת 2, ע"ס 20,000 ₪ כל אחד.

בתיקי ההוצאה לפועל הוגשו התנגדויות וניתנה הרשות להגן. בהתאם להחלטת סגן הנשיאה כב' השופט אורן שוורץ מיום 28.2.2013 הוחלט כי התביעות יידונו במאוחד.

סקירת טענות הצדדים

המבקשת1 טענה כי אין כלל מחלוקת ביחס לכך שהקשרים בינה לבין המשיבה היו מבוססים על יחסי עובד – מעביד.

תיק ההוצאה לפועל לגביית השטרות נפתח לצורך חיוב המבקשת1 עבור מכשירי טלפון נייד וכן מחשב נייד אשר נגנב מרכבה.

לטענת המבקשת 1, התביעות עוסקות לכאורה בעילה שטרית אולם כבר נפסק בבתי המשפט,

כי כאשר מדובר בצדדים קרובים ומערכת היחסים בין הצדדים הינה פרי קיומם של יחסי עובד מעביד, כי אז הסמכות לדון בתביעות מסוג זה הינה של ביה"ד לעבודה וזאת בייחוד לאור ההלכות הנהוגות בפסיקה.

טענה נוספת ועיקרית של המבקשת 1, הינה כי עניין הסמכות העניינית מקבל תוקף לאור חקיקתו של חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב – 2012, להלן : ("החוק").

חוק זה עוסק בקבלת בטוחות שנמסרו מעובד למעביד ובתוך כך גם שטרות, כאשר סעיף 2 לחוק מטיל איסור על המעביד לקבל ו\או לממש בטוחות של עובד, אף אם נתקבלו טרם חקיקתו.

סעיף 3 לחוק מעניק סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה.

מנגד, המשיבה ציינה כי הסבירה מספר פעמים רב למבקשת 1 שאין להשאיר את הציוד ברכב, ולמעשה רשלנותה של המבקשת1 היא שהביאה לגניבת הציוד.

הוסיפה המשיבה לטעון כי לגרסת המבקשת 1 בעצמה: " כשבאתי לראיון עבודה אמרו לי ששטר זה אם יהיה חוסר בציוד..." (המשיבה מפנה לעמ' 3 לפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני הרשמת הבכירה עדי אייזדורפר ביום 28.2.2013, שורה 9). מכאן שגרסת המבקשת הינה כי שטר החוב לא ניתן כתנאי לקבלתה לעבודה אלא אך ורק על מנת להקל על הליכי גבייה של המשיבה, מקום בו גרמה המבקשת 1 לאובדן הציוד המצוי באחריותה הבלעדית.

כך למשל, באם הייתה בוחרת המבקשת 1 לעבוד כיועצת תקשורת\ נציגת שירות טלפוני במשרדי המשיבה, לא הייתה מקבלת המשיבה 1 את הציוד וכפועל יוצא לא הייתה נדרשת המבקשת 1 להפקיד בידי המשיבה את השטרות.

מכאן עולה לשיטת המשיבה, כי שטרי החוב לא נדרשו בכדי להבטיח את הישארות המבקשת 1 בעבודה או כתנאי לקבלתה כאמור בסעיף 2 לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד.

החוק לו טוענת המבקשת1 אינו חל בעניינינו מאחר והמחוקק לא התכוון לבטוחות מהסוג שהפקידה המבקשת 1 בידי המשיבה במקרה הנדון.

עוד טוענת המשיבה כי עקב הנזקים שגרמה המבקשת 1 למשיבה יכולה המשיבה להגיש כנגד המבקשת 1 כתב תביעה בעילה נזיקית.

המשיבה טענה כי העילה השטרית הינה עילה עצמאית שיש להפרידה מעסקת היסוד, שאם לא כן יאבד השטר מסחירותו, דבר הנוגד את תכלית חקיקת דיני השטרות.